סליחה. למה את מחכה בחוץ? בחום? תיכנסי. פתוח. יש מזגן. סיימנו את החופש המייגע והמזיע, והגענו אל האור של אלול.

סליחה… אולי איבדת משהו? בין כל היציאות, התוכניות, הכביסות והילדים בבית… אולי איבדנו משהו בין לבין. אז בואו נעשה את

"רואים את זה בחושך" היא אמרה. ולא ידעה שהמשפט הזה הגיע גם אלי. השעה תשע בבוקר. אני עם הקפה. ומתחת

את השיעור הזה לא למדתי בכיתה ב׳. האמת? גם לא בכיתה ג׳ או ד׳. את השיעור הזה למדתי ממקום אחר.

הוא היה חלום בצבע אדום יין. עם קטיפה שחורה, רכה ומהודרת. קלידים לבנים בוהקים. וכל קפל וכל ברק בו סיפרו

היה זה קו 36 מרמות חורפי ועמוס נפשות עליתי, וכן, נדחפתי קלות ממהרת, נו מה לעשות וכשבסיבוב נמחצנו ביחד ומולי

"אם שירי והילדים פה, אני לא צריך אתכם." זה המשפט שאמר ירדן ביבס לצוות הפסיכולוגים שהקיף אותו בבית החולים, לאחר

אני לא זוכרת בדיוק מתי זה נפל לי. אולי בנסיעה בדרך בין־עירונית, מול נופים מתחלפים. ואולי דווקא בתפילת שמונה עשרה.

בגיל חמש פגשתי אותה לראשונה. המריונטה. היא הייתה תלויה על קורת עץ בבית של דודה טובה ביישוב מרוחק בשומרון. מחוברת

בכיתה ח' אמרה לנו המחנכת, המורה חנה ליינר תחי', משפט שהקפיץ אותי. "אפשר להגיע למצב שבו לא כועסים בכלל. אפילו

איילה יקרה, אולי לא זכיתי להכיר אותך אישית, אבל כן זכיתי להכיר, לפני שנים, את ההורים שלך ואת הבית המיוחד

עיניים מרוכזות בספר. ידיים מונחות לצידיו דממה רכה. ושעון מתקתק. תיק־תק. תיק־תק. בחוץ המולה. יום עמוס. שכונת מאה שערים. ובפנים?

יש רגעים כאלה, קטנים, כמעט שקופים… שאם לא נעצור שניה – הם פשוט יחלפו לידנו. זה יכול להיות פרח יפה

יש משפט כזה שאומרים ואני כל כך מאמינה בו: "יש בתוכך את הכל." אבל אם נהיה כנות רגע – כמה

יש רגעים קטנים כאלה, שיכולים להיות שוליים ויכולים גם להיות סיפור שאפשר לקחת ממנו אתמול בערב, אחרי ארוחת הערב רגע

רציתי לשתף אתכן במשהו קטן יומיומי לגמרי, אבל תפס אותי חזק זה היה עם הבת שלי. היא באה אליי ואמרה:

עוד פחות מחודש פסח. וזה בדרך כלל הרגע שבו משהו אצלנו נדלק:רשימות.ארונות.מגירות. והשנה – הילדים גם יותר בבית,והמציאות סביבנו לא

היי שלום לך, פעם חיכיתי שמישהו יבוא לשמח אותי בפורים. שיבוא. שירקוד. שירים. וזה לא קרה. לקח לי זמן להבין – שמחה

היי שלום לך, לפני שהיום ממשיך – בואי ניקח נשימה. יש רעיון ששמעתי ואני רוצה לשתף גם אותך: שפע לא

היי שלום לך אנחנו נכנסות הערב לחודש אדר. אדר זה חודש של שמחה. אבל לא שמחה סתמית. אלא שמחה שנולדת