סליחה… אולי איבדת משהו?
בין כל היציאות, התוכניות, הכביסות והילדים בבית…
אולי איבדנו משהו בין לבין.
אז בואו נעשה את זה קצר.
בואו נחזיר לעצמנו את הרוגע.
בואו נמצא את האבד"ה שלנו.
לא לפני שניתן לה סימנים:
א' – אבא
אבא של הילדים שלך הוא אבא שלהם משמים.
אל תנסי לשנות אותו. הוא האבא שה' בחר עבורם, והוא בדיוק מה שהם צריכים.
ב' – ברור
כשאת מבקשת משהו מהילד שלך, עצרי רגע ושאלי את עצמך.. האם ברור לי ש:
הבקשה שלי נכונה?
הבקשה ברורה וחד-משמעית?
האם זו משימה שהוא מסוגל לבצע?
כשיש לנו בהירות – גם לילד קל יותר להבין, לשתף פעולה ולבצע.
ד' – אמא טובה דיה
(מושג מרכזי בפסיכולוגיה שטבע הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט)
הילדים שלך צריכים קודם כול אמא רגועה.
אם הענקת להם את הצרכים הבסיסיים באהבה – כבר עשית הרבה מאוד.
וכל מה שמעבר – הטיול, היצירה, החוויה המיוחדת – הוא תוספת מבורכת, לא מדד לאימהות שלך.
ה' – השם הטוב
אוהב אותך תמיד
שמח במה שאת עושה
ומחכה שתפני אליו.
מחכה לעזור. מחכה לתת כוח, סבלנות, עצה ושמחה.
רק תבקשי.
אז בואו נחזיר לעצמנו את האבד"ה.
הטוב הזה, העוגן, קיים בתוכנו,
והוא יכול לתת לנו יציבות לנו דווקא בימים כאלה,
כשכל כך קל ללכת קצת לאיבוד.
אז אולי לא באמת איבדנו
אולי צריך פשוט לעצור רגע ולהזכר.
כי כל מה שאנחנו צריכות כבר נמצא בתוכנו –
רק צריך לגלות את זה -מחדש.
(תודה לחדוה וסלי, מנחת ההורים המיוחדת. סעיפים א' וב' מבוססים על שיעוריה המחכימים, שהפכו כבר כמה שנים לחלק ממני.)