עוד פחות מחודש פסח.
וזה בדרך כלל הרגע שבו משהו אצלנו נדלק:
רשימות.
ארונות.
מגירות.
והשנה – הילדים גם יותר בבית,
והמציאות סביבנו לא בדיוק רגילה.
אז הנה מחשבה קטנה שכדאי לזכור דווקא עכשיו:
הפסח שלך השנה כבר נקבע בשמים.
הבית שבו תחגגי,
מי ישב סביב השולחן,
ומה תהיה האווירה –
הכול כבר ידוע אצל בורא עולם.
התפקיד שלנו הוא רק לעשות השתדלות.
כן, להתחיל לנקות.
כן, להתקדם קצת כל יום.
כן, לפתוח מגירה פה, ארון שם.
אבל לא ממקום של לחץ.
וגם אם הילדים בבית,
ואת מנקה ובינתיים מישהו כבר פירק שוב את הסלון…
זה חלק מהסיפור.
כי לפעמים אנחנו חושבות שאנחנו מנהלות את פסח –
אבל האמת היא שמישהו הרבה יותר גדול כבר מנהל את הכול.
אז תעשי את שלך.
לאט. בקצב שלך.
מגירה אחת ביום זה גם קצב.
כי בסוף,
פסח שמגיע עם בית מצוחצח אבל אמא מותשת – זה נחמד.
אבל פסח שמגיע עם אמא רגועה
זה כבר חצי מהגאולה:)