היי אהובה.
לפני שהיום מושך אותך לכל הכיוונים –
בואי ננשום רגע.
אני רוצה להזכיר לך משהו חשוב:
מותר לך לומר לא.
לא מתוך כעס.
לא מתוך ניתוק.
אלא מתוך הקשבה לעצמך.
כי כל "כן" שנאמר כשאת כבר מותשת
עולה לך ביוקר.
לא מיד.
אבל לאט־לאט.
הוא גובה עייפות עמוקה יותר,
קצת מרמור שלא נאמר,
והתרחקות שקטה מעצמך.
וכל "לא" קטן שנאמר בזמן
לא פוגע.
הוא דווקא מגן.
שומר על האנרגיה שלך,
ועל הלב שלך פתוח ולא סגור.
גבול הוא לא חומה.
הוא דלת עם ידית מבפנים.
את בוחרת מתי לפתוח,
ומתי לשמור על המרחב שלך.
את לא צריכה להסביר כל החלטה.
לא להצדיק.
לא להתנצל.
מספיק שתדעי:
כשאת אומרת לא לאחרים
ואומרת כן לעצמך
את מלמדת את העולם איך לאהוב אותך נכון.
קחי נשימה.
הגבול שלך הוא אור.
והאור הזה שומר עלייך.