שלום לך
לפני שהיום ממשיך לרוץ –
בואי נעצור רגע.
לנשימה עמוקה.
לך יש לב טוב.
את יודעת להקשיב, להכיל, לעודד,
להיות שם בשביל כולם –
בדיוק כשצריך.
אבל לפעמים…
כשזה מגיע אלייך –
הקול שלך נהיה קשוח יותר.
פחות סבלני.
פחות מבין.
לאחרים את נותנת מרחב לטעות,
לנוח, להישבר,
אבל מעצמך את מצפה להחזיק.
להמשיך.
לא להפריע.
היום אני רוצה להזכיר לך משהו פשוט:
מותר לעצור.
מותר להבין.
מותר להיות טובה גם לעצמך.
להיות טובה לעצמך
זה לא פינוק.
זו הקשבה.
הקשבה לקול הפנימי
שמבקש רוך,
שמזכיר שגם את צריכה מקום.
אז היום,
אם את יודעת להיות טובה לכולן –
תני לעצמך להיות אחת מהן.
דקה אחת של רוך –
והלב מתחיל להרגע.
בהצלחה.